חלונות פלסטיק פותחו לראשונה במערב גרמניה בסוף שנות ה-50 והייצור החל ב-1959. חלונות פלסטיק מוקדמים השתמשו במבנה דבק אחד-שכבתי, שהיה פשוט וגס יחסית. עם משבר האנרגיה העולמי של 1972, חלונות פלסטיק יעילים-באנרגיה זכו לאימוץ נרחב בתחילת שנות ה-70, מה שדרבן גם שיפורים בטכנולוגיית ייצור הפרופילים, שהובילו לביצועים מתוחכמים יותר ויותר. מפרופילי חלל- בודדים פותחו שלושה-פרופילי חלל וארבעה-פרופילי חלל, שהניעו את הפיתוח של דלתות וחלונות פלסטיק באירופה ובאסיה. לפי סטטיסטיקה חלקית, דלתות וחלונות פלסטיק מהווים 52% משוק הדלתות והחלונות בגרמניה, 48% באוסטריה, ולמעלה מ-10%-20% במדינות מפותחות כמו שוויץ, בריטניה, צרפת ואיטליה. חלונות פלסטיק החלו לשמש בארצות הברית בסוף שנות ה-70, עם קצב גידול שנתי של למעלה מ-15%. באסיה, יפן, דרום קוריאה, סין, סינגפור ותאילנד הן בין המדינות המשתמשות בחלונות פלסטיק.
תעשיית חלונות הפלסטיק של ארצי החלה מאוחר יותר. דלתות וחלונות מפלסטיק-סידן שיוצרו בשנות ה-70 היו באיכות לא תקינה והופסקו במידה רבה. הייצור של חלונות פלסטיק החל באמת בשנת 1983 עם הצגת ציוד חדש. באותה תקופה, הטכנולוגיה לא הייתה מתקדמת במיוחד, ונעשה שימוש נפוץ בפרופילי חלל- בודדים או כפולים-. עם השיפור בתעשייה בשנת 1991, צצו בארץ מספר יצרנים המייצרים ציוד אקסטרוזיה, תבניות, פרופילים וציוד הרכבה. ב-1996, עם תמיכה לאומית חזקה והקמת יצרנים חדשים שייבאו ציוד מתקדם משנות ה-90, התפתחה מאוד התפתחות הענף. בארץ, ישנם למעלה מ-2,000 קווי ייצור לשיחול פרופילים, יותר מ-400 מפעלי פרופילים ולמעלה מ-3,000 מפעלי הרכבה. בשנת 1999, כושר ייצור הפרופילים הגיע ל-800,000 טון, וכושר ההרכבה השנתי של דלתות וחלונות היה 60 מיליון מ"ר, מה שהופך אותו לאחת מהתעשיות הבודדות המתפתחות במהירות בסין. דלתות וחלונות פלסטיק, עם הביצועים המצוינים שלהם, זוכים למקובל נרחב בקרב המשתמשים.